פנג שואי  
ומטפיסיקה סינית

זהר אהליאב
OHOLIAV ZOHAR
 

                                   

 


 

קורס צבעים מלא 30 עמודים  |  סדנת ה- ZI WEI האחרונה לשנת תש"ע  |  
 
 
 
על מטפיזיקה פינית,  "טרנדים" וחולשותיו של המודל המערבי/ יונית לאונר עדי
המטפיזיקה הסינית רואה בחומר ורוח את שני צידיה של אותה מהות. העיקרון העומד מאחורי חשיבה זו זהה לעיקרון העומד מאחורי פיזיקת הקוואנטים.
"האדם הוא חלק משלם הנקרא "יקום". הוא חש כי מחשבותיו ותחושותיו נפרדים הן מכל השאר, במעין אשליה אופטית של התודעה. אשליה זו היא בעצם כלא. משימתנו לשחרר את עצמנו מהכלא באמצעות הרחבת מעגל הידע וההבנה שלנו, עד שהוא יכלול את כל היצורים החיים ואת כל הטבע, על כל יפעתו".
דברים נפלאים אלו, נאמרו ע"י לא פחות מאשר אלברט איינשטיין !
אלברט איינשטיין, נחשב כאחד מגדולי הפיזיקאים שידעה האנושות. פורץ דרך בתחומו. גדולתם של פורצי דרך נעמדת ביכולתם לנטוש את פרדיגמות העבר, ולפרוץ באמצעות כיווני חשיבה שונים. 
ואכן, אפשר לראות את המודלים המערבי והמזרחי ככיווני החשיבה נבדלים, בעלי שונות גדולה ביניהם. 
המודל המערבי הוא המודל המדעי. מודל זה עדיין שולט במערב. הוא מהווה עיקרון מנחה יחיד כמעט אצל אנשים רבים, לרבות רופאים או מדענים. מודל זה התווה את החשיבה לפיה המציאות מתקיימת על פי רציונל לוגי, לינארי, בו כל בחוליה בשרשרת קשורה לחוליה לפניה. כל דבר ביקום צריך להימדד על פי משתנים מתמטיים, לוגיים, רציונליים ובדידים. מודל בה הנחה אותנו לראות עצמנו נפרדים מהטבע. לכן לקחנו לעצמנו את הזכות להתנתק ממנו ולשעבר אותנו לטובתנו. יש משהו מאוד מתנשא במודל המדעי, שכן הוא רואה עצמו כמודל האולטימטיבי היחידי, אליו ניתן להתייחס "ברצינות". הוא ה"דבר הנכון" ואין דבר זולתו. גם אם קיימת תופעה אשר ברמה העקרונית "עובדת", באם לא ניתן להוכיח אותה (על פי המודל המדעי) הרי שלא ניתן לתת לה מקום של כבוד, ו/או לאפשר לה לגיטימציה כל שהיא.
החשיבה המדעית הובילה את המערב לגילויים והישגים יוצאי דופן. אולם בו בזמן, לא השכלנו להבין את חסרונותיה הנלווים. הקהילה המדעית אוהבת להסתיר את חולשותיה. ברפואה, התקדמנו עם המסלול הכימי – טכנולוגי להישגים בלתי רגילים, אולם נשארנו דלי אמצעים בכל
הקשור למחלות כרוניות, בכל הקשור למחוללי המחלות ובכל הקשור מערכת ההקשרים ההוליסטית, הרב מערכתית הפועלת עלינו, בפנימה והחוצה, על גופינו, נשמתנו, חשיבתנו,
רגשותינו וחיינו. בנתקנו את הכל מהשאר, מתוך הנוהג לבדל דבר בדבר, הטמנו בצד את השאלתו החשובות: כיצד הסביבה משפיעה עלינו, כיצד עולמנו הפנימי משפיע על מה שקורה בגופנו, וכיצד ניתן להסביר תופעות שאינן מתאימות ל"מודל המדעי". התחומים העוסקים כיום במערב בהשפעות הנפש על הגוף, נחשבים כתחומים "נחותים" יותר ביחס לתחומיה המדעיים הצרופים. חוסר האיזון שיצרנו, הוליד חשיבה שטחית במקומות בהם לא קיים מענה לשאלות, שאנו ( על פי המודל שאנו פיתחנו) לא יודעים לענות עליהם.
המושג "טרנד", "תופעה חולפת" נוצר במערב. על פי עיקרון הקוטביות ( עיקרון שהועלה לראשונה ע"י הסינים וחודר יותר ויותר לתודעה המערבית) הטרנד, השטחי, החולף, מהווים כל אלה משקל נגד, ההפך הגמור לחשיבה "לוגית", רציונלית", "מרובעת". וכי כיצד ניתן ליישב סתירה זו הקיימת במערב זה שנים, כאשר מצד אחד אנו "עמוקים", בעלי ידע נרחב, ויכולות בלתי רגילות, ומצד שני אנו כה שטחיים ? במזרח, אצל הסינים, מושג ה"טרנד" אינו קיים. הסינים רוחשים כבוד רב למסורת רבת השנים שלהם. סין הנה המעצמה היחידה בכל תולדות ההיסטוריה האנושית, שהצליחה לשמור על רצף תרבותי ועוצמה מדינית רבי בשנים. יש הצופים כי זוהי רק שאלה של זמן עד שסין תהפוך למעצת על. 
ניתן לומר, כי רק אנו במערב, יכולים להתייחס למטפיזיקה הסינית ככלל ואל לתורת הפנג שואי בפרט, כאל "טרנד חולף"...האין זאת משום שכך אנו מתייחסים לחלקים נרחבים מהתרבות
שלנו ? תרבות ה"שלוף", ההנאות המזדמנות, החומר, האופנה המשתנה השקם והערב, ה"טרנדים".
המודל המדעי עדיין שולט בנו ביד רמה, ולכן, לא נמנע כי כל דבר אחר זולתו נדחה ומוסבר כתופעה של "טרנד" או "שאלה של אמונה".
תורת הפנג שואי וכל התורות שהתפתחו בסין, ע"י חכמיה הגדולים, מקבלת מקום של כבוד והכרה אצל מי שמסוגלים להעמיק, לפרוץ אל עבר גבולות חדשים. להבין את עוצמותינו, אך גם את חולשותינו הנובעות מהן. להבין כי חושינו הטבעיים – האינטואיציה, החוש השישי, היכולת להבין תופעות רחבות, דוכאו ונחבלו במו ידינו. כי לימדו אותנו להאמין שלא ניתן להתייחס ברצינות לכל מה שאינו תואם לחשבה הלוגית.
כיום, במאה - 21, קמה ההכרה כי אנו חיים במעין "אשליה אופטית של התודעה" – כדבריו של אלברט איינשטיין). חשיבה זו הולכת ומתגברת ולבסוף, היא תכלול את "כל היצורים החיים ואת כל הטבע, על כל יפעתו". הפרדיגמה של האנרגיה, מגדירה את היקום כמערכת אחת,
שלא ניתן לחלקה, שכן כל האירועים והדברים הפועלים בה קשורים זה בזה. המציאות נמצאת בכל העת בתנועה מתמדת, חיה, אורגנית, חומרית ורוחנית בו זמנית. חשיבה זו מקדמת את ההכרה כי גם הבית, כמו האדם, אינם נפרדים משום תופעה הפועלת ביקום. כאשר הבית יהדהד בהתאמה לתבניות האנרגיה הפועלות ביקום ( תבניות אותן חקרו ולמדו הסינים משך מאות ואלפים בשנים), כי אז חיינו יפעלו כחלק אינטגרלי מאותה מערכת, ונזכה לחיים הרמוניים וזורמים יותר.
"משימתנו לשחרר את עצמנו מהכלא באמצעות הרחבת מעגל הידע וההבנה שלנו".
 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים