פנג שואי  
ומטפיסיקה סינית

זהר אהליאב
OHOLIAV ZOHAR
 

                                   

 


 

קורס צבעים מלא 30 עמודים  |  סדנת ה- ZI WEI האחרונה לשנת תש"ע  |  
יין, יאנג וחמשת האלמנטים בגן עדן

מאת: בת-יה סלע, יועצת ומורה לפנגשואי, 788156- 054

סיפור גן העדן המקראי מתאר את ביתו הראשון של אדם. "גןעדן" מייצג את המקום האידיאלי ממנו הורחק האדם בשל חטאו, ואשר אליו ישאף לחזור לאחרמותו. הדרך שבה בחר המקרא לתאר את גן העדן השמימי- המקום המושלם ביותר- מתחברתבצורה מופלאה לתיאורית האלמנטים של הפילוסופיה הסינית.

הכתוב מרחיב ומתארשטח מחיה שיש בו ייצוג מאוזן לכל אחד מן היסודות המוכרים לנו מן הפאנג שווי וכברבבחינה ראשונית של החומרים עולה , כי ביתו הראשון של אדם –אותו מיתחם אגדי המכונה "גן עדן "- היה אכן מקום של שלווה והרמוניה.

תיאור גן העדן מופיע במקראבשני מקורות: בראשית ( פרקים א,ב )
ויחזקאל (פרקים כח/13 , לא/ 8,9). גםהמיתוסים העתיקים של המקרא (בראשית) וגם המקורות המאוחרים שלו (נבואת יחזקאל 586לפנה"ס. ערב החורבן) מתיחסים למקום כמאוזן והרמוני.

מבחינתם של קדמונינו, גן עדן הוא מקום המכיל בצורה מאוזנת את כל חמשת האלמנטים.
אלמנט האדמה- כאןהמרכיבים ברורים: "אדמת הגן", "אבן השוהם" , "הבדולח" הלא הוא הקריסטל.( תרגוםהשבעים מזהה את הבדולח עם סוג של מחצב גבישי) ,"עפר" , "אדמה"...ועודרבים.
אלמנט העץ- " ויטע ה' אלוהים גן בעדן ויצמח ...כל עץ נחמד למראה.. וטובהעץ למאכל..." ( בראשית ב/ 8,9 )
אלמנט המים – "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגןומשם יפרד והיה לארבעה ראשים". (שם,ב/11)
אלמנט המתכת- "ארץ החוילה אשר שםהזהב.." , "וזהב הארץ ההיא טוב..."
(
בראשית ב/11,12 ). ארץ החוילה, לפי אחתהתיאוריות, מזוהה עם מקורות הזהב שליד מקורות הנילוס. במקומות אחרים במקרא כונתה "ארץ כוש". יש הרבה תיאוריות לעניין ה"זהב" המוזכר כאן. האם באמת מדובר במרבציםבתוך עורקי הקוורץ ובסלעים מטאמורפיים שעברו תהליך של התמרה, או לא. לגבינו,העוסקיםבפאנג שווי, ראוי לנו להתחבר כאן לבראשית רבה הטוען בעניין זה בצורה חד- משמעית : "זהב ודאי". והרי לנו אלמנט מתכת במיטבו.
אלמנט האש- אם נלך על פי המקור בבראשיתהרי שניתן להתייחס לבעלי חיים שונים ואף לאדם עצמו כמייצגים את אלמנט האש, ואולםלצורך בטוי מפורש של "אש" נזדקק למקבילה המאוחרת של תיאור גן העדן. במסורת שנשתמרהביחזקאל (פרק כח') מדבר הכתוב על אחד המלאכים שסרח והורחק מגן העדן השמימי. הנביאמתאר את גן העדן – את המקום האידיאלי בו היה המלאך קודם לכן, ובין היתר אומר: "בהרקודש אלוהים היית בתוך אבני אש התהלכת .." גם אלמנט האש מיוצג כאן ,אם כן, בכבוד.

אנחנו יכולים, על כן, לראות בבירור כי גם אם לא נאמרו הדבריםמפורשות, הרי שתוכניתו המקורית של אלוהים ליצירת מקום מושלם והרמוני מאגדת בתוכה כלאחד מהאלמנטים המוכרים לנו מפילוסופית המזרח. המקום כולו היה בעל איכות צ'י טובהמאד. שפע של מים זורמים, עצי פרי, בעלי חיים, מערכת יחסים הרמונית בין האדם לאשתוכמו גם בין האדם לבין בעלי החיים במקום ועוד.

לאחר שחטא אדם באי ציות לצוהאלוהי ואכל מפרי עץ הדעת , נפגמה ההרמוניה ובחיים שמחוץ לגן העדן הוכנסו אלמנטיםשל sha CHI . במקום עצים מלבלבים מצמיחה האדמה " קוץ" ו" דרדר" - אותם עשביםקוצניים הגורמים לחיתוך הצ'י. חווה נענשת בקבלת איכות אנרגטית שלילית " בעצב תלדיבנים" ; מופר האיזון בין האדם לבעלי החיים ואף המערכת הזוגית נפגמת. דוגמאות כאלהואחרות אשר קצרה היריעה מלהרחיבם במאמר זה .

יין /יאנג בבריאת האדם
איאפשר לנו לתאר את גן העדן בלי להתייחס לאדם וחווה שעבורם בעצם נוצר המקום.
גםכאן בולטת תפיסה בסיסית המתקשרת לפאנג שווי. אין יאנג בלי יין ואין יין בלי יאנג . כדי שמשהו יווצר בעולם אנחנו זקוקים לחיבור של השניים. הסוד הוא האיזוןביניהם.

בריאת האדם
אדם נברא משני מרכיבים "עפר מן האדמה"- ההתגלמות הכיחזקה לאנרגית יין , וכן מ"נשמת חיים" הבאה אליו מהבטוי היאנגי ביותר – נשמת חייםשנופח באפיו אלוהים- אבינו שבשמים. מזל האדמה ומזל השמים.
"
וייצר ה' אלוהים אתהאדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית א/7). רק במפגש היין והיאנג נוצרהאדם. וכמו שנאמר (שם,שם), "ויהי האדם לנפש חיה".
יש אשר בהתנהלות החיים שלהםיתקרבו יותר ל"אדמה" ליין, ויש אשר כל חייהם ינסו להגביה עוף בדרכים שונות ולו רקכדי להתקרב יותר ל"שמים" ליאנג.

בריאת האישה
במיתוס העברי יש שתי גרסאותלבריאת האישה ושתיהן בספר בראשית.
הגירסה הראשונה- מופיעה בפרק א'.
הגירסההשניה – מופיעה בפרק ב'.
על פי פרק א'- אלוהים בורא את האדם ואת זוגתו ביוםהשישי. "ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם" (פס' 27). מפרשים ניסו להבין את חוסר ההתאמה בין "ברא אותו" (יחיד) לבין "ברא אותם" ( רבים ) ושואלים : את מי באמת ברא? רק את אדם או גם את חווה?

מן התשובותהשונות בחרתי להביא את זאת המתחברת לעקרונות הפאנג שווי יותר מכל.
השאלה שנשאלתהיא למה הכוונה במושג "אדם" המוזכר כאן . "ויברא אלוהים את האדם"-למה הכוונה? הפסוקים הראשונים של פרק ה' בבראשית נותנים לנו את התשובה המוכרת לנו גם מתחוםהפאנג שווי. "זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם" (בראשית ה, 3). אלוהים בורא את האישה ואת האדם ולשניהם הוא קורא ביחד "אדם". בבחינת שני הפכיםמשלימים של אותה מטבע.
הגדילו לעשות חז"ל הדורשים כאן (במסכת ברכות, מסכתעירובין ואף בבראשית רבה ח' א') כי אדם ראשון נברא "דו- פרצופין". פרופ. קאסוטובפירושו לסדר בראשית אומר: "דו- פרצופין כלומר אנדרוגינוס". אדם ראשון , אם כן , אומרים חז"ל, יש בו גם מן הזכר וגם מן הנקבה. ובלשוננו- לשון הפאנג שווי אנחנויכולים למצוא כאן שוב את ריקוד הטאנגו האינסופי של היין והיאנג ושניהם דרים בכפיפהאחת.

עד כאן זה פשוט. הדברים משתבשים כאשר אנחנו קוראים את הגירסההשניה.

על פי פרק ב'- אומר אלוהים :" לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזרכנגדו..." ומאוחר יותר בתהליך ניתוחי הוציא מגופו של אדם את הצלע וממנה יצר אתהאישה.
כלומר: יש כאן לפנינו סיפור שונה לחלוטין מהסיפור של פרקא'.

למחקר אין קושי להתמודד עם סיפור כפול כי הוא יכול לראות בו שתי גרסאותשונות של אותו סיפור. תפיסת המסורת איננה יכולה לקבל הסבר כזה שהרי לדידה קיימתגירסה אחת בלבד. תורה אחת ניתנה לנו משמים. אין כפל גרסאות.

המדרש מנסהלהתמודד עם הסיפור הכפול הזה בדרך שונה ו...מעניינת.בעל המדרש טוען כי יש שניסיפורים שונים על בריאת האישה כי באמת נבראו שתי נשים שונות. חווה המתוארת בפרק ב' איננה אשתו הראשונה של אדם. בפעם הראשונה בורא אלוהים את הזכר ואת הנקבה מאותםחומרים. אשתו הראשונה של אדם היתה זהה לו. נוצרה כמוהו מעפר. אופיה והתנהגותה היויאנגיים כמותו. היא היתה טיפוס יוזם. היו לה הרבה תביעות מאדם. בעיקר תביעותמיניות. אדם לא אהב את הסגנון הזה , וכך ברא לו אלוהים את חווה- זאת שבריאתה מתוארתבפרק ב' - ונתן לה את התפקיד הנשי. את תפקיד היין האולטימטיבי . חווה נועדה להיות "אם כל חי".ובאמת תגובתו של אדם היתה : "זאת הפעם ...עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאתיקרא אישה..." הפעם הוא מרוצה. עבור אישה כזאת , יאמר הכתוב, יהיה כל גבר מוכןלעזוב מאחוריו את בית הוריו. בפס' 24 נאמר : " על כן יעזוב איש את אביו ואת אמוודבק באשתו והיו לבשר אחד".

ומה קרה לאשתו הראשונה?
מסורת האגדה והמדרשקוראת לה בשם לילית ומתארת אותה כדמות יאנגית מפתה ויוזמת. ספר הזוהר מספר כי היאמקיימת יחסים עם השדים. לילית הופכת במיתולוגיה הישראלית לסמל של אישה דמונית. היאאורבת לגברים ומנסה להפיל אותם בפח של מיניות ויצריות .ח. נ. ביאליק – המשוררהלאומי שלנו- זוכר אותה ומתייחס אליה כמה וכמה פעמים. בשיר "עיניה" הוא מגדיל לעשותומתאר כיצד היא לוכדת אותו. את השיר הוא מסיים בתיאורו של מי שנתפס ברישתה : "ליליתצוד צדתני".

ובכן, שתי נשים: האחת זהה לגבר ויאנגית כמותו שעל פי חוקיהקוסמוס לא הצליחה לשרוד ונשארה רק בסיפורים. והשניה – יינית במהותה ולכן יכולהלהתחבר ליאנג הזכרי וכך להמשיך את מחזור החיים. אנחנו ילדיה של "חווה".כי רק בחיבורשל היין ליאנג יכולה לבוא היצירה. יצירת החיים.
 
לייבסיטי - בניית אתרים